לברית לא "מזמינים" אלא "מודיעים", ובהודעה לא כותבים את שם התינוק. כאן ארבעה נוסחים כמקובל, מוכנים להעתקה או לעיצוב.
השמות, התאריך והמקום הם דוגמה. בסטודיו מחליפים אותם בשלכם.
בס"ד, "הננו שמחים להודיעכם", ו"כשם שנכנס לברית", שאינה פסוק.
בס"ד
כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים
בשבח והודיה להשי"ת, הננו שמחים להודיעכם כי ברית המילה של בננו שנולד למזל טוב
תתקיים אי"ה ביום שלישי כ"ג חשון תשפ"ז
למניינם 3.11.2026
בשעה 8:30
בבית הכנסת אהל יצחק
רח' ז'בוטינסקי 5, בני ברק
ר' משה גרינבוים ורעיתו
ר' יוסף גרינבוים ורעיתו · ר' אברהם לנדאו ורעיתו
בעזהשי"ת, "להודיע לכבודו", ו"הסעודה תתקיים אחר התפילה".
בעזהשי"ת
כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים
בשבח והודיה להשי"ת, הננו שמחים להודיע לכבודו כי ברית המילה של בננו שנולד לנו למזל טוב
תתקיים אי"ה ביום שלישי כ"ג חשון תשפ"ז
למניינם 3.11.2026
בשעה 8:30
בבית הכנסת אהל יצחק
רח' ז'בוטינסקי 5, בני ברק
הסעודה תתקיים אחר התפילה
ר' משה גרינבוים ורעיתו
ר' יוסף גרינבוים ורעיתו · ר' אברהם לנדאו ורעיתו
ב"ה, "בשמחה ובהודיה לבורא עולם", "בננו היקר".
ב"ה
כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים
בשמחה ובהודיה לבורא עולם, הננו שמחים להודיעכם כי ברית המילה של בננו היקר
תתקיים אי"ה ביום שלישי כ"ג חשון תשפ"ז
למניינם 3.11.2026
בשעה 8:30
בבית הכנסת אהל יצחק
רח' ז'בוטינסקי 5, בני ברק
ר' משה גרינבוים ורעיתו
ר' יוסף גרינבוים ורעיתו · ר' אברהם לנדאו ורעיתו
ב"ה, הודעה קצרה ונקייה.
ב"ה
כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים
בשבח והודיה להשי"ת, הננו שמחים להודיעכם כי ברית המילה של בננו שנולד למזל טוב
תתקיים אי"ה ביום שלישי כ"ג חשון תשפ"ז
למניינם 3.11.2026
בשעה 8:30
בבית הכנסת אהל יצחק
רח' ז'בוטינסקי 5, בני ברק
ר' משה גרינבוים ורעיתו
ר' יוסף גרינבוים ורעיתו · ר' אברהם לנדאו ורעיתו
לדעת פוסקים רבים, הזמנה מודפסת שיש בה פסוק שלם טעונה גניזה, ולכן רבים נמנעים מכך. שורה שאינה פסוק, או פסוק בשינוי, לא מעוררת את השאלה. את שם ה' לא כותבים במלואו אלא "ה'" או "השי"ת". בכל שאלה למעשה, שואלים את הרב.
מנהג רווח שלא מזמינים לברית אלא מודיעים על מקומה ושעתה. הטעם המקובל: מי שהוזמן לסעודת ברית ולא בא, כאילו נמנע מסעודת מצווה. כך אף אחד לא נכנס למצב של סירוב. בעדות תימן נוהגים להזמין.
לא. השם ניתן בברית עצמה, ולכן ההודעה אומרת "בננו שנולד למזל טוב".
השורה "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים" לקוחה מנוסח הברית ואינה פסוק, ולכן אין בה שאלת גניזה. "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" הוא פסוק מלא.
הברית ביום השמיני, ולכן ההודעה יוצאת ימים ספורים לפני, כשהמועד ידוע. במייל היא מגיעה מיד לכל המעגלים: המשפחה, הישיבה, הכולל ובית הכנסת, בלי סבב טלפונים. בשבת ובחג היא ממתינה ויוצאת במוצאי השבת או החג.
ההורים, ובשורה מתחתיהם הסבים, למי שרוצה. אצל חסידים מוסיפים לעיתים את זמן הסעודה, למשל "הסעודה תתקיים אחר התפילה".
במיילתא בוחרים את המעגלים שלכם: הישיבה, הכולל, בית הכנסת, השכונה והחברים מהחיידר. ההזמנה מגיעה במייל לכל מי שבהם, עם וייז והוספה ליומן, בלי לאסוף אף כתובת. בשבת ובחג לא יוצא שום מייל.